וילה זיו — הידועה גם כבית הדר, ובתיק התיעוד שלה כבית רבקה זיו — היא הבית שבנו לעצמם הלורד וליידי זיו בלב הפרדסים של תל מונד. סביבה נבנה מתחם שלם: גן, בריכה, מגרש טניס, פביליון וחורשת אורנים. הדף הזה מספר מה עמד שם, מי בנה אותו, ומה השתנה בשלוש תקופות הבעלות שלו.
הלורד ישראל משה זיו היה מקורביו של חיים ויצמן ומהפעילים בהשגת הצהרת בלפור. רעייתו רבקה זיו הייתה אחת מארבע מייסדות ויצ״ו, יו״ר הארגון ולימים נשיאת הכבוד שלו. היא בחרה בתל מונד למקום מגוריה בהשפעת משפחת מונד. הסיפור המלא שלהם נמצא בדף ההיסטוריה של תל מונד.
כאן המקורות לא מסכימים, ואנחנו לא מכריעים ביניהם:
תיק תיעוד נכתב בידי אדריכלים שסקרו את המבנה עצמו, ולכן אמירתו ש״המתכנן אינו ידוע״ היא עדות משמעותית. אם יש בידיכם מסמך שמכריע — נשמח לראות אותו.
לפי תיק התיעוד, העיצוב הבסיסי של הבית הוא בסגנון הבאוהאוס — קווים נקיים ופשטות צורנית. תקופת הבנייה הראשונה היא הדומיננטית מבחינת התרומה ליצירת התשתית לווילה ולגן סביבה, והייתה בה שלמות צורנית בין הבית לגן.
התוכנית הסכמתית שבתיק התיעוד (מצב קיים 2010) מסמנת את חלקי המתחם:
מסביב הקיפה את המתחם שורת עצי פיקוס מצדו הדרומי, ומצפון חורשת האורנים.
תיק התיעוד מחלק את התפתחות הווילה לשלוש תקופות, החופפות לשלוש תקופות הבעלות על הנכס:
תקופת הבנייה והעיצוב הראשונה, והמשמעותית שבהן. הגן והבית נוצרו כיחידה אחת, והתוספות העיקריות שהותקנו בגן העיקרי היו הבריכה ומגרש הטניס. התיק מתעד גם את עובדי האחוזה הקבועים — שמעון וויק, שהחל ב-1938 בפרדסים ובגינון, ורבקה גנץ, שהחלה ב-1956 באחזקה ובשירות.
בבית: החלפת חלונות עץ בתריסי פלסטיק, התקנת מיזוג מרכזי ומפוצל, הפיכת החנייה למבנה שומר, הוספת חדר בקומה השנייה, סגירת מרפסות בחזית המזרחית ובניית בית מלתחות.
בגן: המזרקה הפסיקה לתפקד ומולאה באדמה, עצי הפרי, הבוסתנים וגן הוורדים הוסרו, ובמקומם נשתלו מדשאות.
שינויים בחזית הצפונית, ביטול המסדרון בין הסטודיו לחדרי המגורים, פתיחת חריץ בין תוספת החדר שעל הגג למגדל הכניסה המקורי, ויצירת דק תלוי בחצר האחורית.
בגן: הרחבת הריצוף ליד הבריכה, שתילת עצי פרי בגינה הצפונית, בניית קסקדה בתוואי השביל המקורי, ריצוף מחדש של השבילים באבן ג׳מעין וגזיבו עץ בשביל הצפוני.
החורשה הצטמצמה בהדרגה משטח מקורי של 31 דונם — תחילה בהפקעה לצורך הרחבת דרך הראשונים, ובהמשך בהפשרת קרקעות לבנייה. חלק ממנה, כ-4 דונם מעבר לכביש, נתרם על ידי משפחת זיו למועצה המקומית תל מונד.
התצלום ההיסטורי שבתיק התיעוד מראה את הווילה, בית השומר ומגדל המים, מוקפים בגן צעיר ובחורשת אורנים צעירה. ברקע, במבט דרומה — גבעות חשופות, פרדסים, וברושים לאורך גבולות החלקות. התיק מתאר את הדימוי כמינימליסטי: כתם לבן בודד בתוך גן, מוקף חלקות חקלאיות התחומות בשדרות ברושים.
לילדי המקום זה נראה אחרת. בתיק מצוטטת עדות של תושבת שגדלה כאן, שמתארת את המקום כ״טירה קסומה, מוקפת בחורשת אורנים וגני פרחים״ — ומספרת איך התגנבה כילדה לבריכה וחרטה את שמה על גזע הפיקוס הגדול שלצדה.
· תיק תיעוד ״בית רבקה זיו, תל מונד״ — עפר סבר · נגה ברג נשרי, אדריכלים מהנדסים, מרץ 2014. המקור לשלוש תקופות הפיתוח, לתוכנית המתחם, לשמות עובדי האחוזה, לסגנון הבנייה ולסיפור חורשת האורנים. פרק תולדות המבנה מסתמך גם על עבודתה של דנה אלשטיין.
· ויקיפדיה — וילה זיו (הייחוס לריכרד קאופמן ולשנת 1935 מופיע שם ללא מקור)
· מרכז תיעוד תל מונד — האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד
מצאתם אי־דיוק? כתבו לנו ונתקן.