🍊 תל מונדההיסטוריה של היישוב — מפרדס של 1929 ליישוב של 15,000

איך זה התחיל: פרדס לפני יישוב

אלפרד מונד היה תעשיין ופוליטיקאי יהודי-אנגלי. הוא הגיע לארץ ישראל לראשונה ב-1922, יחד עם ידידו חיים ויצמן. אחרי ביקור נוסף, ב-1928, הוא הצליח לשכנע קבוצת בעלי הון בריטים — רובם לא יהודים — להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל כמיזם עסקי לכל דבר. לשם כך הוקמה חברת מטעי ארץ ישראל.

ב-1929 רכשה החברה קרקעות חקלאיות בשרון, מצפון לכפר סבא. העסקה נעשתה בתיווכו של יהושע חנקין. ב-29 ביולי 1929 בוצעה כאן החרישה הראשונה, במכונות פאולר בריטיות בהספק 220 כוחות סוס — פרט שמעיד על אופי המיזם: חקלאות שהופעלה בטכנולוגיה תעשייתית מתקדמת לתקופתה.

ואז הגיע החלק שהפך את זה ליישוב. פרדס דורש ידיים עובדות, וידיים עובדות דורשות מקום לגור בו. המושבה הוקמה בשביל האנשים האלה, והחברה מכרה להם בהדרגה מגרשים מפותחים לבתים ולמשקי עזר. זה ההסבר לצורה של תל מונד עד היום — יישוב שנבנה סביב עבודה, לא סביב נוף.

קו הזמן

• 1922 — אלפרד מונד מבקר לראשונה בארץ ישראל עם חיים ויצמן.
• 1928 — הקמת חברת מטעי ארץ ישראל, עם משקיעים בריטים.
• 1929 — רכישת הקרקעות, נטיעת הפרדסים, והחרישה הראשונה ב-29 ביולי. המושבה נקראת על שם מונד.
• 1930 — על גבעה במרכז האזור נבנה בית המחנה, ולצדו מגדל המים ומבני התפעול. באותה שנה מונד נפטר.
• 1931 — נבנים שבעת הבתים הראשונים של קבע, למשפחת מונד ולמנהלי החברה.
• 1937 — פועלי הפרדסים ובעלי מקצוע מקימים את כפר זיו, היום שכונת זיו.
• 1944 — עולים מתימן מגיעים למושבה, מתחילים באוהלים, ומקימים את שכונת יעקב.
• אחרי 1948 — גלי העלייה הגדולים מביאים את שכונות וולפסון, שפרינצק ואלי כהן.
• 1 באפריל 1954 — תל מונד נפרדת ממועצה אזורית הדר השרון והופכת למועצה מקומית.
• 1956 — הנרי מונד, בנו של אלפרד, מוכר את כל נכסי המשפחה באזור.
• 1988 — חברת מטעי ארץ ישראל מתפרקת רשמית. מבנה ההנהלה שלה הופך למרכז תיעוד.
• 2012 — בית המחנה מוכרז אתר מורשת לאומית.

מי היה אלפרד מונד

הלורד מלצ׳ט — אלפרד מונד — היה תעשיין בולט ומדינאי מאנגליה. הוא הצטרף לתנועה הציונית בהשפעת ידידו חיים ויצמן, ופעל בארץ ישראל משנת 1921. ב-1928 רכש קרקעות באזור המטעים בגוש שנקרא לכבודו ועל שמו, והקים מחנה לפועלים ולחברי ארגוני ההתיישבות שעבדו במטעי ההדר.

הוא נפטר ב-1930, שנה בלבד אחרי החרישה הראשונה — ולא הספיק לראות את המושבה שנשאה את שמו גדלה. בנו הנרי ביקר במקום אך גילה מעורבות מוגבלת, ומכר את כל נכסי המשפחה באזור ב-1956.

איך נראה המחנה הראשון

מחנה העבודה של חברת מטעי ארץ ישראל הוקם במרכז האזור. לפי תיעוד מרכז התיעוד של תל מונד, הוקמו בו:

• בניין מרכזי בן שתי קומות ששימש כמשרד החברה — ואחר כך כבית הביטחון
• תשעה צריפים שוודיים
• אורווה לסוסים ולפרדות
• מחסן ענק ששימש כבית אריזה
• מטבח פועלים, ששימש גם מועדון ומקום התכנסות

בריכת המים הראשונה נבנתה ב-1929 בדרך הראשונים, ושימשה גם להשקיה וגם לשתייה. היא מיועדת לשימור. מרכז התיעוד שימר גם את מה שקרה סביבה: ילדים שנכנסו לרחוץ בה בימי הקיץ בדרכם מבית הספר הביתה, ושומר הפרדסים שלקח את בגדיהם והודיע להם שהם מחכים בבניין המועצה.

מה עוד אפשר לראות מזה היום

ההיסטוריה של תל מונד לא נמצאת רק בארכיון — חלק ממנה עדיין עומד בשטח:

• בית המחנה (1930) — המבנה הראשון על הגבעה במרכז, אתר מורשת לאומית מאז 2012.
• מגדל המים (1930) — מהמבנים הראשונים של המושבה.
• בית הלורד — אחד משבעת בתי הקבע הראשונים, שנבנה עבור מונד, משפחתו והחברה. אחרי פירוק החברה ב-1956 נרכש הבית בידי המועצה, וב-1988 נמסר לעמותת ״האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד״. הוא שופץ בהדרכת המועצה לשימור אתרים, ומשמש היום מוזיאון וארכיון היסטורי — מרכז התיעוד של הגוש.
• האנדרטה לזכר הלורד מלצ׳ט — נחשפה ב-18 במאי 1934, מעשה ידי הפסלת בתיה לישנסקי. ראו את דף אתרי ההנצחה.
• בריכת המים הראשונה (1929) ובית הביטחון — משרד החברה לשעבר.

וילה זיו

הווילה, ששמה המקורי ״בית־הדר״, מוכרת לכל אנשי תל מונד פשוט כ״וילה זיו״.

הלורד ישראל משה זיו (1889–1972) החל את פעילותו הציונית ב-1913, כשהכיר מרצה צעיר לכימיה באוניברסיטת מנצ׳סטר בשם חיים ויצמן. הוא היה לידידו ולאחד מעוזריו הפעילים ביותר — הן בהשגת הצהרת בלפור והן בגיוס משאבים לפיתוח היישוב היהודי.

רעייתו, רבקה זיו, הייתה אחת מארבע מייסדות ויצ״ו ב-1920, ומ-1932 יו״ר הארגון במשך שנים רבות; לימים נבחרה לנשיאת הכבוד של ויצ״ו העולמית. בהשפעת משפחת מונד בחרה בתל מונד למקום מגוריה, ומ-1938 בילתה כאן את רוב ימות השנה.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצליחה להביא אלף ילדים יהודים לאנגליה. בראש השנה 1946, מיד עם תום מלחמת העולם השנייה, ביקרה את העקורים בהנובר ובברגן־בלזן כשהיא לבושה מדי קולונל בריטי, וכונתה ״שגרירת ויצ״ו״. יחד עם בעלה הייתה בין מייסדי מכון ״דניאל זיו״ ברחובות ב-1934, על שם בנם המנוח דניאל.

לבית ולגן שסביבו יש דף משלהם. מה עמד במתחם, מי תכנן אותו (וזו שאלה פתוחה), ומה השתנה בשלוש תקופות הבעלות — וילה זיו — הבית, הגן ושלוש תקופותיו ←

גוש תל מונד

תל מונד היא מרכזו של גוש תל מונד — אשכול היישובים שצמח מאותו מיזם התיישבותי, ותוכנן כגוש מלכתחילה. ב-1930 עלו להתיישבות שלושה ארגונים סמוך למטעי הלורד, ביוזמת המרכז החקלאי:

• ארגון ״יזרעאל״ הקים את מושב העובדים כפר הס
• ארגון ״חרות יהודה״ הקים את מושב העובדים חרות
• ארגון ״חקלאי תל אביב״ הקים את מושב העובדים עין ורד

ב-1932 הקים ארגון ״הפועל המזרחי״ את כפר יעבץ. החלוצים, יוצאי מרכז אירופה, הקימו את מושביהם על בסיס משק אינטנסיבי ומגוון שמרכזו ענף הפרדס — גל ההתיישבות השני של מושבי העובדים בארץ ישראל.

תל מונד היום

נכון לסוף יוני 2026 חיים בתל מונד 15,321 תושבים, בשטח שיפוט של 7,080 דונם, בצפיפות של כ-2,164 תושבים לקמ״ר. קצב גידול האוכלוסייה עומד על כ-1.9% בשנה — כלומר היישוב עדיין גדל.

במערכת החינוך פועלים חמישה בתי ספר יסודיים (ארבעה ממלכתיים ואחד ממלכתי-דתי), ובית החינוך על שם יצחק רבין הוא בית ספר שש-שנתי לכיתות ז׳–י״ב. בראש המועצה המקומית עומדת לין קפלן מאז 2020, בראשות רשימת ״תל מונד אחת״. ליישוב עיר תאומה אחת: סרסוטה שבפלורידה, ארצות הברית.

המידע החי על תל מונד — כאן באתר

הדף הזה מספר את הסיפור. שאר האתר הוא המידע שאפשר להשתמש בו היום:

מקורות

העובדות, התאריכים והמספרים בדף הזה נלקחו מהמקורות הבאים. מצאתם אי-דיוק? כתבו לנו ונתקן.
· ויקיפדיה — תל מונד (נתוני אוכלוסייה מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
· ויקיפדיה — חברת מטעי ארץ ישראל
· ויקיפדיה — אלפרד מונד
· Wikidata — Tel Mond (Q2304754)
· מרכז תיעוד תל מונד — האגודה להיסטוריה של גוש תל מונד, בבית הלורד. מקור לפרקים על בית הלורד, וילה זיו, האנדרטה, בית הביטחון ובריכת המים, ולהקמת יישובי הגוש